דלגו לתוכן הכתבה
מטוס נוסעים על מימי נהר ההדסון ליד מנהטן

קבלת החלטות בטיסה - וגם בחיים

בטיסה וגם בחיים יש לנו הרבה מאד אתגרים הקשורים בקבלת החלטות. איך אנחנו מקבלים את ההחלטות האלו? האם יש לנו שיטה או שזו שליפה? ברוב המקרים מדובר בהחלטות פעוטות ערך, כמו מה ללבוש בבוקר או באיזו מהירות לבצע את הנסיקה בדרך לש

מטוס נוסעים על מימי נהר ההדסון ליד מנהטן
00פתיחה

בטיסה וגם בחיים יש לנו הרבה מאד אתגרים הקשורים בקבלת החלטות. איך אנחנו מקבלים את ההחלטות האלו? האם יש לנו שיטה או שזו שליפה?

ברוב המקרים מדובר בהחלטות פעוטות ערך, כמו מה ללבוש בבוקר או באיזו מהירות לבצע את הנסיקה בדרך לשיוט בטיסה, ולעיתים מדובר בהחלטות מאד חשובות שיקבעו את גורלנו לשנים רבות, כמו עם מי לבנות בית, להיכנס לשותפות עסקית – או איך לטפל במקרה חירום בטיסה. בחלק מהמקרים אנחנו מודעים לכך בזמן אמיתי שאנחנו עומדים בפני החלטה חשובה ובמקרים רבים אחרים – אנחנו מגלים את זה רק בדיעבד.

בשיחה הזו אני רוצה להתרכז אך ורק בקבלת החלטות מהסוג שבו אנחנו יודעים שזו החלטה חשובה ולהציע דרך או שיטה לבחירה בדרך המועדפת.

אציג כאן שתי דרכים שיכולות להיות בשימוש בו זמנית או בנפרד ואפילו אם תבוצענה באופן חלקי, יש סיכוי שאיכות ההחלטות שלנו תשתפר. שתי הדרכים הללו מגיעות מתחום הטיסה אבל נכונות לא פחות לכל תחום אחר שבו אנחנו עוסקים: בעסקים, בזוגיות, ברורות ועוד.

בואו ניקח מקרה מתחום הטיסה: המראנו לטיסת אימונים משדה התעופה בהרצליה ואנחנו טסים במטוס חד מנועי באזור נתניה, כעשרה מייל צפונית לשדה, ולפתע נדלקת לנו מנורה אדומה שמבשרת לנו שהאלטרנטור שמטעין את הסוללה במטוס לא מספק מתח. אם אתם טייסים שמכירים את עולם הטיסה בארץ נסו לחשוב על אופן הטיפול בתקלה הזו לפני שאתם ממשיכים לקרוא.

כן, להיות במטוס בעיקר כשאתה הטייס היחיד ויש בעיה - זה מלחיץ.

טייס עם אוזניות בתא מטוס קל בין עננים

אז אם חשבתם והחלטתם על דרך הפעולה שלכם אני מניח שהכיוון שלכם די ברור: לעשות כמה פעולות שהספר ממליץ ואם זה לא פותר את הבעיה לחזור לנחיתה בהרצליה.

FORDEC

אני רוצה להציג לכם שיטה הנקראת FORDEC, שלמדתי כחלק מהאימונים כטייס "אל על" ושמסייעת בפתרון מצבים כאלו.

אכן, כשמטיסים מטוס ומתרחשת תקלה או שמזג האוויר מפריע במפתיע בביצוע הטיסה, אין לנו זמן ואפשרות לנחש או להמר. ראשית אנחנו עובדים עם צ'ק-ליסט ונהלים כדי לפתור את המצב אבל אחר כך צריך להחליט איך ממשיכים מכאן עד לסיום הטיסה. בהרבה מקרים יש יותר מדרך אחת, ובחלק גדול מהמקרים אנחנו אפילו לא מזהים שיש יותר מדרך אחת. כאן אנחנו משתמשים בשיטה שנקראת FORDEC.

FORDEC אלו ראשי תיבות של שש פעולות שעושים אותן על פי הסדר:

תרשים מעגלי של שיטת FORDEC לקבלת החלטות: עובדות, אפשרויות, סיכונים ותועלות, החלטה, ביצוע, בדיקה

Facts (עובדות) – קודם כל אני מוודא שיש לי את כל העובדות הרלוונטיות– בלי פרשנות. עובדה אחת היא הנורית שנדלקה. אבל האם יש עוד עובדות רלוונטיות? מה מזג האוויר כאן ומה בשדה הנחיתה המיועד שלי? כמה דלק יש לי? בשלב איסוף העובדות נכון לחשוב מה המשמעות של תקלה כזו, אני עכשיו צורך חשמל מהסוללה ואם הטיסה לא תסתיים בקרוב אאבד את כל החשמל במטוס ולא אוכל להוריד מדפים, אולי לא יהיה לי קשר?

נניח שאספנו את כל העובדות. אגב, אין בעיה להוסיף עובדות גם בהמשך.

Options (חלופות) אחר כך אני בוחן מה החלופות לביצוע שלי. לכאורה יש רק חלופה אחת – לחזור להרצליה, אבל רגע: אם אני ממש מחפש חלופות אחרות אז אולי עם התקלה הזו נכון לטוס לשדה אחר? אולי לנתב"ג עם מסלולים ארוכים ורחבים יותר? אולי לחיפה שבה הרוח מתאימה יותר? אולי להמשיך בטיסה כמתוכנן? לא – זו חלופה שנופלת על הסף, אני מקווה שכולכם מסכימים איתי.

Risks (סיכונים ורווחים) השלב הבא הוא לבדוק עבור כל חלופה כזו מה הסיכונים ומה אני מרוויח ממנה, למשל אולי בחיפה מזג האוויר טוב יותר אבל עד אז סיכוי גדול יותר שאאבד את החשמל.

Decision (החלטה) - ואז כשכל אלו ברורים לי אני יכול לבחור מה הדרך הנכונה.

Execution (ביצוע) - השלב הבא אבל לא האחרון הוא לבצע אותה, אבל בכך זה לא נגמר.

Check (בדיקה/בחינה) - שלב שאנחנו עלולים להשמיט הוא בדיקה. אחרי שבחרנו בחלופה, התחלנו לבצע אותה ויש לנו רגע פנאי חשוב מאד לחזור ולבחון מה התוצאה של מה שהחלטנו ואם זה לא מספיק טוב, פשוט להתחיל את כל התהליך מחדש.

בואו נראה עוד דוגמא לאיך זה עובד בשמיים.

אנחנו בדרך לנחיתה בלונדון היתרו, ופתאום מודיעים שהשדה נסגר בגלל מזג אוויר בלתי צפוי, סוער במיוחד.

F (עובדות): לונדון סגורה. יש דלק להמתנה של 15 דקות לפני שנצטרך לפנות לשדה חילופי, מנצ'סטר. עוד עובדה – מזג האוויר במנצ'סטר מתאים, אני מדלג על עוד כמה עובדות שחשוב להיות מודיעים אליהן, אבל הבנתם את הרעיון. אפשר גם להוסיף הערכה שאם היתרו סגור אז כל מי שבא לנחות כאן יחפש מקום לנחות בו ויכול להעמיס את מנצ'סטר"

O (אופציות): לחכות באוויר 15 דקות ולקוות שמזג האוויר ישתפר, אם לא ישתפר אז בהגעה למינימום המותר לטוס למנצ'סטר. חלופה שניה היא לטוס כבר עכשיו למנצ'סטר. ושוב, אולי יש עוד חלופות"

R (סיכונים ורווחים): אם נחכה לשיפור זה מקטין את המרווח שלנו מהדלק המינימלי לטיסה אבל אולי מזג האוויר ישתפר ב 15 הדקות הקרובות ןנחסוך את הטרחה והעלות של נחיתה בשדה חלופי. לטוס למנצ'סטר עכשיו זה בטוח, יאפשר לנו מרווח במקרה שיהיו שם הרבה מטוסים אבל יוצר איחור."

D (החלטה): נגיד שהחלטנו שטסים מיד למנצ'סטר.

E (ביצוע): פונים לכיוון מנצסטר ומכינים את כל מה שנדרש לקראת הנחיתה שם

C (בדיקה): אחרי 5 דקות בודקים האם הדלק מתאים, האם מנצ'סטר עדיין בסדר, נוחתים בשלום.

אם משהו השתבש והתנאים השתנו - עשו את התהליך הזה שוב, אם ניתן.

זה גם מתאים לחיינו היומיומיים על הקרקע, קחו דוגמה:

חבר שלנו, שאיתו קבענו פגישה כדי לשוחח על משהו חשוב, איחר בפעם המיליון לפגישה. הדם עולה לראש.

F (עובדות): נסו להפריד רגש. העובדה היא שהוא איחר, עובדה נוספת היא שזו לא הפעם הראשונה. אולי יש עוד עובדה שאנחנו בחרנו לבטל פגישה אחרת בשבילו והוא מאחר... נקודה. אלו העובדות.

O (אופציות או אפשרויות): לצרוח עכשיו ולשבור כלים, לדחות את הפגישה כי אני מחומם, או לקיים את הפגישה כמתוכנן ולדחות את הבירור למועד אחר. אולי תחשבו על עוד חלופות. אני מניח שהעיקרון ברור – הכי חשוב לזכור שבמצב הזה יש לנו יותר מדרך אחת להמשיך הלאה.

R (סיכונים): לצרוח עכשיו = פיצוץ הסלמה, חרטה, אבל אולי יש רווח בכך שהפעם זה יעזור? לחכות = תסכול רגעי, אבל שיחה הגיונית מחר כששנינו נהיה יותר רגועים עשויה להיות יותר יעילה."D (החלטה): נניח שבחרנו לשתוק כרגע.

E (ביצוע): נעשה את מה שבחרנו

C (בדיקה): למחרת בבוקר קמתם רגועים? הפתרון עבד? – מעולה.  לא עבד? בואו נבדוק שוב עוד חלופות

זה היה FORDEC. תאמינו לי, חשוב ובעל פוטנציאל לשפר את הדרך בה אתם מתנהלים מול ההתקלות שהעולם מזמן לכם על הקרקע ובאוויר.

מבחן מחיר הטעות

אבל מה אם אין לכם זמן לכל התהליך? קחו רק את 'מבחן מחיר הטעות' ובו אתם שואלים את עצמכם עבור כל חלופה: 'אם אני טועה בבחירת החלופה הזו – האם התוצאה היא אסון?'

קחו את הקפטן סאלי שנחת על ההדסון. מי שראה את הסרט "נס על ההדסון" יודע שהוא יכול היה לנסות לחזור לשדה התעופה ממנו המריא.

ואני בטוח שהוא הכי היה רוצה לראות את התמונה הזו - שדה תעופה על ההדסון -

מטוס נוסעים על מימי נהר ההדסון ליד מנהטן

אבל לא היה לו כזה...

ואני מניח שהוא ידע: אם הוא מנסה לפנות לאחור כדי לנחות בלה-גווארדיה ורק אז מגלה שטעה והוא לא מגיע לשם בגלישה – הוא מתרסק בתוך העיר. התוצאה בלתי נסבלת.

התוצאה ידועה - הוא בחר לנחות ישר קדימה על ההדסון וכולם הלכו הביתה בשלום בסופו של אותו יום בינואר 2009.

בחיים, תמיד נכון לבחור באופציה שגם אם טעיתם בה – עדיין התוצאה קבילה.

בואו נחזור לתקלת האלטרנטור או בכלל לתקלות באוויר – מבחן "מחיר הטעות" לדעתי הוא כלי עזר מהיר לטיסה, בה לעיתים רבות אין לנו הרבה זמן להתחיל בניתוחים. אם אתם מצליחים לייצר יותר מחלופה אחת להמשך הדרך – ואין לכם זמן להתעמק בכל ההיבטים – שאלו את עצמכם רק שאלה אחת – מה קורה אם אני בוחר בחלופה הזו ובדיעבד מתברר שטעיתי. במקרים רבים הפתרון הנכון יקפוץ ישירות.

אל תעצרו "באוויר"

חלק גדול מנהלי החירום מטפלים בבעיה בקצרה ולא מפרטים את כל התהליך עד סיום הטיסה. אנחנו, לעומת זאת מחונכים לעבוד לפי נהלי החירום וכשהגענו לשורת הסיום - נגמר.

ממש לא!

תמיד אחרי שביצעתם את הבד"ח והגדרתם שסיימתם לעשות את כל מה שיצרן המטוס חשב עליו, המשיכו בדמיונכם את הטיסה ונסו לדמיין מה ההשלכות כל התקלה על המשך הטיסה עד עצירה סופית. לדוגמה - בתקלת האלטרנטור חוברת הבד"ח לא מוליכה אותנו לשאלות חשובות האם יהיה לנו חשמל להורדת מדפים? האם יהיה לנו רדיו? ואם הורדנו מדפים, אולי לא יהיה לנו חשמל לקפל אותם אם נצטרך ללכת סביב.

בין אם זה במטוס, בנהיגה בכביש או בסלון תהיו הטייסים של החיים שלכם. נתקלתם בדילמה – נהלו את המצב ואל תשלפו.

שיתוף הכתבה

שלחו למישהו שמתכנן לטוס

WhatsAppפייסבוקלינקדאיןXTelegramאימייל