על כיסים באוויר, מערבולות ומה שבינהם

בשפה המקצועית תופעת כיס אוויר נקראת טורבולנס או מערבולות

מה קורה למטוס ולנוסעים כשיש כיסי אויר? ממה הם נובעים? מקרה שקרה. ומה לעשות. על כך במאמר.

ההשפעה העיקרית של כיס אוויר היא על נוחות הנוסעים. נוסעים נפגעו באירועים כאלו בגלל שלא היו חגורים או שנפגעו מחפץ שלא היה מאובטח ולכן אני ממליץ להיות חגורים ולשמוע להוראות הדיילים לשים את החפצים במקומות המתאימים.

חשוב להבין שאף תאונה לא יכולה לקרות למטוס נוסעים בגלל כיסי אוויר.  מטוסי הנוסעים אינם מושפעים לגמרי מרוב סוגי המערבולות. מבנה המטוס מתוכנן, נבנה ונבדק לעמידה במאמצים גדולים בהרבה מכל מערבולת שנפגוש. המטוס לא יפול, לא יישבר ולא יתהפך. (למעט מטוסים קלים מאד). מטוסי נוסעים טסים בכל העולם, ומאז שנת 1966 לא נרשמה אף תאונת מטוס בשל מערבולות.

בסדנא ״לטוס ללא פחד״ אנו מרחיבים את הדיבור על הסיבות לתופעה, אנחנו מקיפים את הנושא בהקשר של  פחד טיסה, על הסוגים השונים של המערבולות ועל השפעתן על הטיסה וכאן אציג תקציר.

כיסי אוויר חריפים במיוחד יכולים להפריע למטוס לשמור על גובה אחיד של הטיסה, אולם אלו ניתנים לחיזוי מראש ולזיהוי גם בזמן אמיתי, לכן הטייסים יכולים ברוב המקרים להמנע מכניסה אליהם. לעיתים ידליקו את שלטי החגורות בטיסה חלקה, רק בגלל הצפי לכיסי אוויר.

המקורות לכיסי אוויר

fhx tuh להיות תוצאה של טיסה בעננים או בקרבתם
כיס אוויר יכול להיות תוצאה של טיסה בעננים או בקרבתם

מזג אוויר סוער: בקרבת עננים, בימים בהם יש רוחות, וברוב המקרים גם ממטרים, אנו צפויים לפגוש מערבולות כאלו, בעיקר בקרבת עננים. בשלבים אלו גם נוכל לראות גשם או שלג. מערכת המכ"מ המותקנת בחרטום המטוס יכולה לזהות בקלות את העננים שבהם יש רוחות ומשקעים חריגים והטייסים יודעים להמנע מכניסה לאיזורים בהם המערבולות חזקות במיוחד.

תוואי קרקע: בקרבת הרים גבוהים, רוחות שפוגעות בהר הופכות לזרמים עולים הגורמים למערבולות. אלו אינן בעייתיות כלל, וקורות בקרבת הקרקע, כאשר הנוסעים חגורים בחגורות הבטיחות.

אוויר חם, טרמיקה: בימים חמים, האוויר הקרוב לקרקע מתחמם ועולה. זרם אוויר זה מהווה מעין מהמורה עבור המטוס, וגורם לקפיצות. סוג מערבולות זה אפייני לימים חמים וקורה בעיקר מהצהריים. מערבולות אלו אינן חריפות ולמעט אי נוחות של הנוסעים אינן מציבות שום בעיה למטוס.

מערבולות של אוויר צח (Clear Air Turbulence): קורות בגבהים גבוהים בדרך כלל. עוצמתן יכולה להגיע גם לדרגת חומרה גבוהה, שתפריע למטוס לשמור גובה אחיד. מערבולות שעוצמתן חריפה במיוחד הן נדירות מאד ולרוב ניתנות לחיזוי ולעקיפה.  במקרים הידועים בהם מטוסי נוסעים פגשו מערבולות כאלו הנזקים היחידים היו מהיפגעות של נוסעים שלא היו חגורים או שנפגעו מחפצים שלא היו קשורים.מאמר בנושא כאן.

מערבולות קצה כנף של מטוס בסביבה: כל מטוס משאיר אחריו שובל של מערבולות. ככל שהמטוס כבד יותר, מערבולות אלו בעלות עוצמה גדולה יותר. בקרי הטיסה והטייסים מודעים לתופעה, ומכיוון שכל המטוסים במרחב נמצאים תחת אותו הפיקוח, יש הקפדה על פתיחת מרווחים מתאימים ומניעת טיסה במערבולות של מטוס קודם. עדיין יתכנו מקרים שבהם המטוס חוצה שובל של מטוס אחר ונגרמת קפיצה פתאומית. מעבר לבהלה רגעית, והתחושה שאולי נפלנו לתוך כיס אוויר גם מערבולת כזו אינה מסוכנת למי שישאר חגור במושבו. מאמר נוסף בנושא כאן.

על ידי תכנון מדוקדק של הנתיב אפשר להקטין את החשיפה לאיזור עם מערבולות ולהקטין את התחושה של נפילה לתוך כיס אוויר
ה"ענן" מעל לתעלה האנגלית מציין אפשרות למערבולות חמורות לעיתים (Occasional)
תחושה של נפילה פתאומית לתוך כיס אוויר יכולה לנבוע מטיסה בתוך מערבולות שהשאיר מטוס לפנינו
NASA Langley Research Center (NASA-LaRC), Edited by Fir0002 – This image or video was catalogued by Langley Research Center of the United States

מי שחושש מכך שהכנפים של המטוס עלולות להישבר ובעיקר מוטרד מהתנדנדותן בעת טיסה במן כיס אוויר שכזה מוזמן לקרוא את המאמר בקישור הזה.

מקרה שקרה

ב 13 בפברואר 2019 פגשה טיסת טרנסאוויה מצרפת לישראל איזור של מזג אוויר לא יציב, ובמהלך הטלטולים נפגעו 13 נוסעים.
בעת כתיבת שורות אלו עדיין לא ברור מה בדיוק קרה שם, ומה היקף הפגיעה בנוסעים, אולם על פי עדויות הנוסעים לתקשורת שררה במטוס בהלה גדולה.
"תחושה של חור באוויר" אמר אחד הנוסעים, והיו גם תיאורים של "צניחת המטוס 700 מטר". תיאורים על תפילות, זעקות ופחד גדול השלימו את התמונה, ואני מאמין שהתחושות הללו אכן היו נחלת הכלל. מאד לא נעים, אין ספק.
אבל האם המטוס באמת צנח מאות מטרים? ברור שלנוסעים אין דרך להעריך את המספר הזה, וחשוב להבין שהעדר היכולת לאמוד את מצבו המדוייק של המטוס באוויר, בתוספת לתחושת התאוצה של ה"קפיצות", עשויים לגרום לאנשים תחושת נפילה מאד לא מדוייקת.
עם כל חוסר הנעימות, חשוב לזכור ששום נזק לא קרה למטוס, שנחת בביטחה ביעדו, ולמיטב הבנתי הפציעות של האנשים לא היו חמורות.אפשר להסיק שהמטוס נכנס לאיזור של מערבולות אוויר צח, כמתואר לעיל.
נשאלתי לא מעט האם הטייסים לא יכלו לדעת שהמטוס טס לתוך איזור של אוויר לא יציב, והתשובה היא שסוג מערבולות זה אינו נראה במערכות המכ"מ של המטוס, ואם לא התקבל דיווח חיצוני, הרי שאין ממש דרך לחזות תופעה כזו.
על כן אני ממליץ בחום להיות חגורים בחגורת הבטיחות בכל עת שאתם יושבים בכסאותיכם, גם אם שלטי הידוק החגורות כבויים, ולהקפיד שבעתיים על חגירת החגורות כאשר השלטים המורים על כך מוארים.

ובכל זאת, מה עושים אם המטוס קופץ?

קודם כל נזכרים בעובדות:

  1. המערבולות לא מסוכנות למטוס, אין תאונות שנגרמו ממערבולות.
  2. מי שקשור בחגורות הבטיחות לא ייפגע. ודאו שאתם חגורים!
  3. אם יש לכם את האפליקציה שלי, זה הזמן גם להקשיב לקטע על מערבולות בטיסה. אגב, במטוסי "אל על" הקטעים האלו הם גם חלק ממערכת הבידור של המטוס (חפשו תחת "פודקאסטים").

ואם אתם רוצים עוד רעיון – הרי לכם "תכנית שלושת השלבים של אלון"

  1. שלב ראשון: שבו במקומכם ובקשו מהדייל/ת כוס מים מלאה ככל האפשר. אם הדיילים יושבים במקומם ולא קמים, סימן הוא שהמערבולות בעוצמה שלא מאפשרת שירות. אבל זה גם סימן לעוד דבר – שהמטוס אינו במצב חירום, שכן אם היה כזה, הדיילים היו עסוקים בהכנת המטוס לנחיתה.
  2. שלב שני: קיבלתם כוס מים? יפה. זה סימן שהדיילים חופשיים לעבוד, רמת המערבולות ככל הנראה לא משמעותית.
    הציבו את הכוס על המגש שלפניכם והתבוננו במים. ברוב המוחלט של המקרים תוכלו לראות שהמים לא נשפכים, למרות הקפיצות. חשבו מה היה קורה למים בכוס אם הייתם בנסיעה על כביש. נכון שזה עוזר להבין שהקפיצות לא משמעותיות?

  1. שלב שלישי: לא פחות חשוב! שתו את המים. זה לא רק טוב נגד התייבשות, אלא איתות לגוף שלנו. הגוף שחש בסכנה קיומית יגיב במקרים רבים בחוסר רצון לאכול או לשתות ולכן שתיה "תשכנע" את הגוף שלנו שהמצב אינו מסוכן. אצל אחרים מצב חרום יכול לגרום לתחושת צמא, כיוון שרוב מערכות הגוף מצויות בפעילות יתר וחום הגוף עולה וגם אז חשוב לשתות.

אפשר לטוס ללא פחד. זה בידיכם ואשמח ללוות אתכם!