תאונות טיסה, מהיבטי בטיחות הטיסה במטוסי נוסעים, נמצאות במצב מעולה. מספר האירועים והתאונות נמוך יחסית לכל מדד שנבחר, והולך ויורד עם השנים.
כמו בכל תחום בחיינו לא נראה שנוכל להגיע לאפס תאונות, אבל עם קרוב ל 40 מיליון טיסות בשנה, 15 תאונות קטלניות זה מספר נמוך, במיוחד לאור הניתוח לעיל, שאומר שבטיסה בחברה "טובה" הסיכוי אף נמוך בהרבה.
אין הרבה פעילויות בחיינו שהן בטוחות כמו לטוס במטוס של חברת תעופה, כך גם היה ב 2018.
כמו בסיום כל שנה, כולם מסכמים. תאונות טיסה או תאונות דרכים, מדד מחירים – הכל הולך.
גם בתעופה עורכים סיכומים, והם מעניינים את כולם, אבל את אלו המתמודדים עם פחד טיסה אפילו הרבה יותר.
אני מאד אוהב לקרוא את הסיכומים של Aviation Safety Network, שמפרסמים מידע ברור ופשוט על תאונות טיסה בעולם, תוך פילוח הסיבות, הסוגים ובעיקר – התייחסות רב שנתית המכניסה את כל המספרים האלו לפרופורציה.
עד כאן הכל בסדר, אבל כמה עיתונאים שמתקשים אפילו בתרגום פשוט עושים מזה חמין לא קטן, ואתם הקוראים פונים אלי בשאלות.
אז מה היה ב 2018 מבחינת תאונות טיסה
המספרים היבשים הם: 15 תאונות קטלניות, 556 הרוגים. מפחיד, לא?
זה לגמרי לא צריך להפחיד, חשוב לקרוא נכון את הפרטים!
בואו נצלול לנתונים ונבין מה מסתתר בתוכם:
- מתוך 15 התאונות, רק 12 היו של מטוסי נוסעים.
- 3 תאונות היו של חברות תעופה הנמצאות ברשימה השחורה של האיחוד האירופי – מועדות לפורענות.
- ניתן לראות שרוב התאונות קרו באיזורים פחות מפותחים של העולם.
- התאונה באינדונזיה שגבתה 189 חללים היתה בחברת תעופה שנאסרה לטיסות אל האיחוד האירופי וממנו מזה זמן רב.
- עוד תאונות באיראן, נפאל, דרום סודאן, קובה, וקניה – מחזקות את ההשערה שבטיחות טיסה היא לא מעט עניין של גאוגרפיה.
במילים אחרות, אנחנו יודעים כבר זמן רב: תאונות טיסה לא קורות, הן נגרמות. בעצם כל התאונות הן כאלו, גם על הקרקע.
מה אומרת הסטטיסטיקה?
שנת 2017 הייתה קצת מסנוורת. היא הייתה הכי בטוחה אי פעם, שכן 44 אנשים נהרגו בה כתוצאה מתאונות טיסה בכל העולם, ואם איני טועה אף אחד מהם לא היה נוסע בטיסה (היו על הקרקע)!
אחרי שנה כזו כבר קשה להשתפר…
שנת 2018, לעומתה כבר גבתה יותר קורבנות אבל בראייה רב-שנתית היא מדורגת במקום השלישי מבחינת מספר תאונות קטלניות ומספר 9 במספר הרוגים, על פני עשרות שנים!
אפשר לראות בגראף הרב-שנתי שמראה את מספר התאונות בשנה שהמגמה הכללית היא ירידה במספר התאונות מ 1946 עם עליות מקומיות.
ירידה זו היא תוצאה של שיפורים מתמשכים בבטיחות הטיסה, הנובעים מתחקור מעמיק, יישום מחייב ושיפורים טכנולוגים.
מה גרם לתאונות טיסה בשנת 2018?
על פי הדו"ח, אבדן שליטה במטוס היה הגורם הישיר ל-10 מתוך 25 התאונות הכי קשות בשנת 2018.
אבדן שליטה במטוס הוא שם כולל לתאונות שבהן לא היתה תקלה טכנית ולא אף גורם חיצוני שגרם ישירות לתאונה.
בעצם – הגורם העיקרי בבטיחות הטיסה היה ונשאר הגורם האנושי, ובתוכו – הטייסים.
דוגמא לאירוע כזה הוא תאונת המטוס הרוסי אשר פחתה את השנה, ושעליה כתבתי בפוסט אחר.
ברקע הדברים תכנון לא מיטבי של הנדסת אנוש במטוס, אבל אחריה הטייסים שכחו להפעיל את מערכת החימום של מכשירי הטיסה, לא זיהו את ההתראה שמציינת שהחימום לא עובד, לא זיהו שהמכשירים שקפאו מזייפים, ולא פעלו לפי הנוהל של טיסה עם מכשירים לא אמינים.
רוצים טיסה בטוחה? חפשו חברה שבה הטייסים טובים ובטוחים
יש לא מעט פרסומים ודירוגים של חברות תעופה בטוחות ופחות בטוחות. מכיוון שלמרבה השמחה יש מעט מאד תאונות בעולם, מלאכתם של המדרגים קשה ולכן הם נאלצים להסתמך על פרמטרים שאותם הם ממציאים כדי לקבוע מי בטוח יותר או פחות.
אני לא יודע להתווכח עם הפרמטרים האלו, אבל אני גם לא מוכן לקבל באופן עיוור את הדירוגים האלו.
האיחוד האירופי עושה לנו חיים יחסית קלים, בכך שהוא מפרסם את רשימה חברות התעופה שנמצאות ברשימה השחורה שמשמעותה – איסור לטוס לאירופה, או טיסה עם הגבלות מיוחדות. הרשימה בקישור הזה.
אצל האמריקאי המצב קצת יותר מורכב. למינהל התעופה האווירית האמריקאי (FAA) יש גוף שעוסק בדירוג הבטיחות בתעופה של מדינות, וכשמדינה יורדת בדרגה, כל העולם יודע שהטיסה אליה וממנה או טיסה בחברות תעופה של אותה מדינה אינה בטוחה.
אנקדוטה: בשנת 2008 ירדה מדינת ישראל בדירוג הבטיחות שלה, ואחרי ארבע שנים חזרה לדירוג הבטוח.
בעולם חברות התעופה אני מציע לחלק את החברות בחלוקה גסה יותר:
- בטוחות: מבחינת היסטוריית תאונות. באופן "גס" אני יכול להגיד שכל החברות הגדולות הן בטוחות.
- לא בטוחות: מבחינת היסטוריית תאונות וכאלו שנמצאות ברשימות שחורות של ארגונים ומדינות.
טיסה נעימה ובטוחה
