תעופה בחקירה, טוב או רע?

חלק מהאנשים שאותם אני מלווה הם "נפגעי תעופה בחקירה" שפיתחו פחד טיסה בעקבות הסדרה

בעצם יש כמה סדרות טלוויזיה, הידועה בהן ולדעתי גם מהטובות היא תעופה בחקירה של נשיונל ג'אוגרפיק (Air Crash Investigation), ובהן מובאים שחזורים וניתוחים של אירועי תעופה, שברובם הם תאונות.

בעיניים מקצועיות ניתן להבחין בפרקים הרציניים יותר ובאלו שבהם נעשתה עבודה פחות טובה, אולם באופן כללי ניתן לומר שמדובר בסוגה (ז'אנר) של הפקות שמכוונות להביא לצופה אדרנלין, מתח וריגושים – ולמפיקים והמקרינים – רייטינג…

מי שחושש מטיסה ימצא מעט מאד נחמה בצפייה בהפקות כאלו, וברוב המקרים רק יתרום להעמקת החרדה הקיימת. אני מכיר מקרים בהם ילדים שנחשפו לצפיה בסרטים כאלו פיתחו פחד טיסה המבוסס כולו על האסונות שבהם צפו בטלוויזיה. במאמר על התמודדות עם פחד טיסה אצל ילדים, אני ממליץ בחום להימנע מלחשוף ילדים לחומר כגון זה, ולהמלצה הזו אני מצרף גם המלצה למבוגרים שאינם מרגישים ביטחון בטיסה – אל תצפו בסרטים כאלו.

והכי חשוב: 

תכניות בסגנון "תעופה בחקירה" מביאות אליכם לסלון מקרים נדירים מאד שבהם היו תאונות בטיסה. העובדות הן שטיסה היא כל כך בטוחה שמקרים כאלו הם אכן מאד מועטים ולכן זוכים לטיפול כל כך מיוחד.
טיסה היא דרך תחבורה מאד בטוחה, מאד!

מה כן אפשר ללמוד מצפייה בתחקירים אלו?

כאמור, חלק מהתחקירים עשויים ברישול, תוך הפשטת יתר, אשר פוגעת באמיתות הסיפור, ולעיתים דרמטיזציה מוגזמת שמטרתה רק למשוך צופים. עדיין בחלק גדול מהתכניות שצפיתי (וראיתי הרבה) אפשר היה לראות כמה קווים מנחים בולטים:

סרטים כדוגמת תעופה בחקירה לא עוזרים לסובלים מפחד טיסה
יש מעט שורות תחתונות, אבל צריך לצפות בעינים מקצועיות בפרקים הרציניים כדי להבין שרוב התאונות נגרמות על ידי הטייסים, רוב הנוסעים שורדים תאונות טיסה. סרטים כדוגמת תעופה בחקירה לא עוזרים לסובלים מפחד טיסה
  1. הטייסים הם המפתח לבטיחות הטיסה. חלק גדול מהתאונות שקורות בעולם נגרמות על ידי הטייסים שכשלו בהבנת המצב וגרמו לתאונה. חלק אחר נוגע לטיפול לקוי של הטייסים במצב שנוצר כתוצאה מכשל טכני או טעות של גורם אחר.
    אתם מחפשים בטיחות טיסה? חפשו טייסים טובים. זה הגורם היחיד שלא השתכלל מאז ראשית התעופה – האדם.
  2.  מערכת התעופה האזרחית לומדת מטעויות – טכניקת החקירה, הפצת המסקנות ותרגומן להוראות מחייבות, כל אלו גורמות ליישום יעיל ומלא של מסקנות התאונות. המשאבים העצומים שמושקעים בפענוח התאונות מביאים בדרך כלל למסקנות חדות ונחרצות. בעיקבות תאונה של התנגשות בין שני מטוסים הוגדרה חובת ציות למערכת מניעת ההתנגשויות (TCAS) בעדיפות על הוראות אחרות – ומאז לא היו התנגשויות אוויריות בין מטוסי נוסעים! בעקבות תאונת אייר פרנס 447 שצללה לאוקיאנוס בגלל הטסה שגוייה של הטייסים יש הנחיה כלל עולמית להקפיד על בחינת כל הטייסים, בכל מבחן תקופתי, בטכניקת ההחלצות ממצבים אלו.
    התוצאה היא שאין שני פרקים של תעופה בחקירה עם תאונות דומות. המערכת לומדת מטעויות!
  3. המטוסים בנויים חזק ובאופן מעורר התפעלות. הם יודעים לנחות על מים (הדסון, איי קומורו), להתרסק בנחיתה ושכל הנוסעים ייצאו מהמטוס בריאים (אסיאנה 214 בסאן פרנסיסקו), והם "צועקים" כמעט תמיד לפני שהמצב מגיע לתאונה, ושוב – הטייסים הם אלו שצריכים להגיב.
  4. לא תמיד נפגעים בתאונות טיסה. לא מעט אירועים מאלו שמגיעים ל"תעופה בחקירה" מסתיימים כשכל הנוסעים או חלקם בריאים ושלמים. מחקר של רשות הבטיחות בתחבורה בארה"ב (NTSB) מצא:
    רק 4% מהמעורבים בתאונות מטוסי נוסעים נהרגו!

אז תעופה בחקירה, כן או לא?

מתוך תעופה בחקירה של נשיונל ג'אוגרפיק. בדרך כלל תחקירים ממצים, לא תמיד ברורים לצופה שאינו במקצוע.
מתוך תעופה בחקירה של נשיונל ג'אוגרפיק. בדרך כלל תחקירים ממצים, לא תמיד ברורים לצופה שאינו במקצוע.

אני אוהב לצפות בסרטים אלו, ובמיוחד ב"תעופה בחקירה" (תכנית השידורים בלינק), ואם אני מזהה שנעשתה עבודת תחקיר טובה, אני תמיד נהנה לראות את הניתוח וללמוד עוד משהו על מה שקרה לאחרים. זה חלק מהמקצוע.

לכל היתר – צפיה לשיקולכם, ואם יש לכם פחד מטיסה, או ילדים – ממליץ לוותר.