אירועי תעופה בתקשורת

לא פעם אנחנו נתקלים בכותרות בעיתונות על אירועי תעופה – או כתבה בטלוויזיה ובה סיפור זוועה על אירוע מבהיל שאירע בטיסה.

התיאורים המפורטים על רגעי האימה בשחקים, בתוספת פרטים על אנשים שצרחו, התעלפו, התפללו, מתארים תמונה קשה, וברוב המקרים מכסים על עובדה 'קטנה' שבסיומו של האירוע, כל המעורבים הלכו לביתם בשלום. אירועי תעופה מצטלמים יפה, מביאים רייטינג – אז למה לא להגזים קצת?

לא מעט אנשים מתייחסים בחרדה קשה לתיאורים אלו, אשר מזינים את פחד הטיסה וגורמים לטיסה הבאה להיות קשה יותר, או להתרחק מהם.

האם זה פייק ניוז?

בואו לא נהיה תמימים. מטרתם של אמצעי התקשורת היא ליצור עניין, ואם יש אפשרות לגרום לידיעה להיות יותר עסיסית ומרתקת הם לא יוותרו על ההזדמנות. עדיין לא הייתי קופץ למסקנה נמהרת, המטילה אשם כבד על מפרסמי הידיעות האלו, אבל אין להתכחש לעובדה שבמקרים רבים, הפרסומים האלו  פשוט שגויים. לא מתאימים למציאות. במאמר בקישור הזה (לחצו) אני מציג כמה דוגמאות קיצוניות לפרסומים לא אחראיים.

כמובן שאיננו יכולים להתעלם מדיווחים על תאונות בטיסה, אירועים כאלו שמוגדרים כאסונות. אין להכחיש שלעיתים, די נדירות אמנם, מתחוללות תאונות בטיסה, למרות שמדובר באמצעי התחבורה הבטוח ביותר שקיים.

כאן ברצוני לתת לכם הקוראים כלים להערכה נכונה יותר של ידיעות על אירועי תעופה, כך שתוכלו לשפוט בעצמכם את התמונה המצטיירת.

כלי העבודה הראשי, והערת אזהרה

הכי חשוב להבין שמטרת הכותרות בכל ידיעה עיתונאית היא למשוך את תשומת לבכם. הכותרת אינה מספרת את הסיפור, למעט במקרה של אסון אמיתי. לכן אם מדובר באירוע שאינו אסון והכותרת גרמה לכם תגובה רעה, אתם חייבים לקרוא את הפרטים, שכן הכלים שמוסברים בהמשך מתייחסים לתוכן ולא לכותרת.

ראו למשל את הכותרת הזו של מאקו באירוע שבו בגלגל אחד (מתוך 6 שיש במטוס) היה נקר:

הכותרות של אירועי תעופה לא חייבות להתחבר למציאות
גלגלי המטוס התפרקו באוויר?!

אבל בתוך הכתבה כבר נרגעו…

הצלחנו למשוך אתכם לכתבה? אז זה לא שהם באמת התפרקו…

אני לא ממליץ להכנס לכתבה עכשיו, אבל גם שם יש כמה אי דיוקים.

קבלו עוד דוגמא לכותרת שאומרת דבר אחד (שלא יתכן בעליל) והפירוט כבר מדבר על משהו אחר, שגם הוא לא ממש בטוח..

המטוס אמר שהולכים להתרסק?!

ראשית – בדקו מה השורה התחתונה

שאלו את עצמכם האם מי מהמעורבים באירוע נפגע?

בכתבות כאלו ואחרות על אירועי תעופה מסופר על נפגעי הלם שפונו לטיפול, או אנשים שנפגעו בפציעות קלות. נפגע הלם יכול להיות כל אדם שחש ברע לאחר אירוע שנחווה על ידו כטראומטי, וברוב המקרים מדובר בתופעה זמנית וחולפת. פציעה קלה יכולה להיות פצע מקומי שנגרם כתוצאה מבהלה ולאו דווקא כתוצאה ישירה של האירוע.

באחת הפעמים שהתראיינתי אחרי אירוע בטיסה בו דווח על 13 נפגעים ביקשתי שיבררו האם מישהו מהם פונה לבית חולים, או לפחות למרפאה.

בדקנו – אף לא אחד…

אם כל המעורבים הגיעו לביתם לאחר האירוע, זה לא אסון, לא תאונה חמורה ולא בהכרח מה שהצטייר מהכותרת.

הפרידו בין עדות לבין לעובדות

בכתבות רבות מביאים ציטוטים או עדויות מוקלטות או מצולמות של נוסעים מבוהלים או עדי ראיה. אלו הן עדויות המושפעות מהדרך הסובייקטיבית שהמעיד חווה את האירוע, מועצמות לא במעט על ידי בהלה ופאניקה ובעיקר מתייחסות לפירוש שאינו בהכרח מקצועי של המעיד.

אחרי אירוע של מערבולות בטיסה (או כיסי אוויר כפי שהם נקראים לעיתים) נקבל תמיד עדויות של אנשים שטענו שהמטוס צלל מהשמים קילומטרים רבים, ושאנשים התעופפו באוויר. במאמר על מערבולות אני מסביר את הטעות בתפישת המרחב שכולנו חשופים אליה כשאנחנו טסים במטוס. החוויה של מטוס צולל היא פשוט טעות בתפישה המרחבית. המעיד מדווח על חוויה אבל היא טעות, אתם מקבלים את זה כעדות מהימנה ומכאן הפחדים רק גדלים והולכים.

העובדה היא שבכיסי אוויר המטוס כמעט לא זז, והחושים שלנו מטעים אותנו.

כן, אנשים יכולים להיפגע, אבל אם אנשים עפו באוויר (ואני ביותר מארבעים שנותיי באוויר לא חוויתי מערבולות כאלו) אז האם הם נפצעו? חזרו להמלצה על "שורה תחתונה".

מה שאנשים אומרים, כמו למשל "חשבתי שאנחנו הולכים להתרסק" זו החוויה שלהם. חוויה קשה, מטלטלת, אבל במקרים רבים היא מבוססת על טעות בהבנת המצב, ואם הם אומרים את הדברים האלו, אז עובדתית – הם פשוט טעו.

הזהרו ממומחים בפרוטה

באחד הימים קיבלתי טלפון בהול מתחנת טלוויזיה, ובה בקשו ממני להגיע לאולפן כדי לשמש פרשן בזמן אמיתי לאירוע אווירי. בגלל חוסר הזמינות שלי הוזמן לתחנה טייס קרב מהולל לשעבר, אשר הסביר לצופים בבית את התקדמות האירוע.

היה מדובר בתקלה של פנצ'ר בגלגל, במטוס נוסעים מדגם בואינג 737.

אירועי תעופה מצטלמים יפה
אחרי נחיתה עם תקר בגלגל. צילום: רשות שדות התעופה

הפרשן הסביר באריכות את המשמעות של האירוע, ואת הסכנות ופעולות הטייס הצפויות … אבל כל הסבריו התייחסו לאירוע כזה במטוס קרב.

זה מה שהוא מכיר, הוא מעולם לא הטיס מטוס נוסעים, ובודאי שאינו מכיר את מטוס ה 737.

יש כל כך הרבה הבדלים בין מטוסי קרב למטוסי נוסעים, שרק העובדה הזו מספיקה כדי להבין שהמומחיות של אותו גנרל ממש לא רלוונטית לאירוע הזה.

וזה עוד טוב.

לא מעט פעמים צפיתי בפרשן שהרקע התעופתי שלו אפילו יותר מעורפל והרבה פחות קשור לאירוע.

כשאתם מתייחסים לפרשן, בדקו האם הוא טייס של סוג המטוס המדובר, או חוקר תאונות בתעופה האזרחית. תעופה צבאית ותעופה אזרחית שונות מאד זו מזו.

אירועי תעופה זה עניין של גאוגרפיה

נחשפתם לידיעה על תאונה או אירוע במקום כלשהו בעולם? בדקו איפה זה קרה.

בעת האחרונה פורסמה תאונה, אסון תעופה בפקיסטן. בעת כתיבת המאמר הזה לא פורסמו תוצאות החקירה, אבל שרשרת המחדלים שהביאה לתאונה הזו לא משאירה מקום לספק. מדובר ברשלנות פושעת של הטייסים, וככל הנראה גם של מי שהכשיר אותם ומי שבדק את כישוריהם לאורך השנים. אתם אולי יודעים עד כמה קפדני הוא תהליך ההכשרה של טייסים ועד כמה מורכבת המשימה של חידוש הרישיון. בתאונה ההיא היו כל כך הרבה מחדלים, שברור שיש שם מחדל מתמשך. אם אתם טסים במדינה מתוקנת, או טסים בחברת תעופה שרשומה במדינה מתוקנת – כזה אירוע שערורייתי לא יקרה לכם.

אתם לא שם, אל תענו את עצמכם

חלק גדול מהמצוקה שלכם כשאתם נחשפים למידע כזה הוא ממש באחריותכם. יש לרבים נטיה לדמיין את עצמם באירוע. "מה הייתי עושה במקרה הזה?" "הייתי מתה אם זה היה קורה לי.." ועוד.

אתם לא שם, לא הייתם באירוע, וכמו שהוסבר כאן, אתם גם לא יכולים לדעת מה באמת היה שם. אירועי תעופה קורים ברחבי העולם אז מה יעזור לכם עינוי נוסף, שבו תדמיינו את עצמכם שם?

לא צריך, מיותר!

חפשו מידע מבוסס

אם נותרתם עם תחושת מועקה אחרי שנחשפתם למידע על אירועי  תעופה , ולמרות כל ההמלצות שפורטו כאן אתם עדיין חשים מצוקה, זה הזמן לאזן את התמונה עם מידע מהימן.

אפשר לחפש דו"חות חקירה רשמיים, לעיתים תוכלו לקרוא מאמר שפורסם אחרי מספר ימים, ושאינו מחפש את הכותרות הצעקניות.

ואתם גם יכולים ליצור קשר איתנו, באמצעות האתר או בצ'אט באפליקציה, ונספק לכם את המידע, ככל שהוא זמין לנו.

ואולי בכלל עדיף לא להיחשף לדיווחים על אירועי תעופה?

כמובן שאם הדבר בידכם, רצוי להימנע מחשיפה למידע מבהיל. צפיה בסדרות טלוויזיה כמו "תעופה בחקירה" היא מקור לחרדות, אלא אם צופים בה באופן מושכל. אפשר לקרוא את המלצותיי בנושא זה במאמר נפרד.