חרדות טיסה

חרדות טיסה – האתגרים

הסיוע לאנשים שמתמודדים עם חרדות טיסה מפגיש אותי עם אנשים רבים, אתגרים מורכבים, ומשאיר אותי לא פעם נפעם לנוכח הכוחות הגדולים שגלומים באנשים. חרדת טיסה הוא אחד החרדות הקשות ביותר; בעוד שמי שסובל מפוביות אחרות עשוי לחוש גם גועל (כמו מזוחלים), או אפילו תחושות גופניות כמו סחרחורת
מי שחרד מטיסה מרגיש פחד מוות. מי שחרד מטיסות חש שמותו קרב, ואין פחד גדול מזה.

חרדות טיסה – אילת

עדכון אוקטובר 2021:

בעבר היו הטיסות לאילת נוחתות בשדה הישן שהיה בתוך העיר. הטיסה לשם הייתה ברוב הזמן במטוסים קטנים יחסית והנחיתה הייתה די קופצנית בגלל הטופוגרפיה של העיר, המסלול הקצר יחסית והמרחב האווירי הצפוף שחייב תמרונים.

לא עוד!

מאז פתיחתו של שדה אילן ואסף רמון, שנמצא מחוץ לעיר ובו מסלול נחיתה ארוך, הטיסה לאילת הפכה קלה יותר; רוב הטיסות מתבצעות במטוסי סילון, בהם הטיסה מהירה וקצרה הרבה יותר, ממטוסי הטורבו-פרופ הקטנים יותר (שבהם כ 70 מקומות) המטוס עצמו כבד ולכן פחות רגיש לטילטולים, ומסלול הנחיתה ארוך ומאפשר גישה נוחה ועם הרבה פחות תמרונים.

וכמו שכותב אריאל בר-אשר, קברניט ארקיע שעושה את הקו הזה לעיתים תכופות (מוזמנים גם לבקר בערוץ היוטיוב שלו):

הסיבות העיקריות לזה שהטיסה קופצנית יותר במטוסי טורבופרופ (מעבר למסת המטוס ומהירותו, הן: א. הם טסים נמוך יותר ובגבהים האלו לרוב יש יותר עננות ולפעמים יש בנוסף השפעות של ערבול טרמלי.

ב. הם טסים לאט יותר ויוצא שהם נמצאים יותר זמן בטיסה (שגם מתקיימת כאמור בגובה הנמוך יותר שבו יש ערבול)

ג. גם אם נגיד שביום נתון, האוויר בגובה השיוט כבר יציב, אז בגלל שיעור הטיפוס החלש של טורבופרופ מול סילון (בערך חצי) למטוס לוקח יותר זמן לחצות את הגובה הזה ולהגיע לשיוט יציב.

ד. ביום נתון שבו פסגות הענן גבוהות יחסית, יוצא שבמטוס טורבופרופ תבלה את כל הטיסה לאילת (שהיא כאמור ארוכה יותר ומגיעה כמעט לשעה) בעננות, ולעומת זה בסילון רק מספר דקות בטיפוס ובהנמכה – כשאורך הטיסה כולה כ 35 דקות ורק שליש ממנה יהיה קופצני.

בחברת ארקיע כל הטיסות לאילת הן במטוס סילון, בחברת ישראייר, חלק גדול הוא במטוסי הטורבו-פרופ. חשוב לציין שגם אלו וגם אלו בטוחים לגמרי!

לגודל המטוס יש השפעה על יציבות הטיסה ועל תחושת המרחב, את זה כבר אנחנו יודעים.

חוויה אחרת, לגמרי, כמו שמדווחת לנו שיר – ראו את צילום המסך שלה.

שיר ניצחה את הפחד עם מוטיבציה וידע – גם אתם יכולים.

שיר רשמה: "את המלל הזה בהחלט ניתן לעדכן כי נראה לי שטיסות לא נעימות לאילת, הן אכן כמו שהסברת – נחלת העבר 😁" 

ואכן – שדה התעופה באילת כבר לא מפחיד כבעבר, אבל השורות האלו נכונות לשדות אחרים בעולם, וההתגברות על הפחד – בודאי נכונה.

כל מי שטס על הקו בין תל אביב לאילת חווה בודאי טיסות לא נעימות רבות. אלו שגרים באילת יודעים על מה אני כותב. רובם של אלו שסובלים מחרדת טיסה לא נולדו כך. בכלל, התופעה פוגעת בעיקר במבוגרים, ואצל רבים מהם היא מתחילה אחרי טיסה טראומטית.במאמר על המערבולות (או כיסי האוויר, כפי שהם נקראים בלשון העם) אני מציין שתוואי קרקע וכן מזג אוויר חם עשויים לגרום לטיסה להיות קופצנית. זאת ועוד – על הקו הזה טסים גם מטוסי טורבו פרופ שהם קלים יותר ולכן רגישים יותר למזג אוויר לא יציב. כל אלו גורמים לאלו שגרים באילת לחוות טיסות לא רגועות ולפתח חרדות טיסה.

כזה היה איציק שפנה אלי בשנת 2017, ולאחר הסדנא טס מיד הבית וכתב יום לאחר נחיתתו את ההודעה בצילום הווטספ למעלה.

איציק מאילת טס כל הזמן, והחרדות מררו לו את החיים. זה מה שהוא כתב אחרי שהגיע הביתה, מיד לאחר הסדנא. וכזו הייתה גם נטע האילתית שעשתה את התכנית, וחוויית הטיסה שלה השתפרה מיידית. היא גם העזה לצאת לטיול בחו"ל.
אבל לא רק זה. כמה חודשים שלחה לי נטע את הצילום הבא, לפני שעלתה עם הילדים לטיסה מאילת למרכז. זה היה הניצחון המשמעותי – נטע האמיצה, עם ילדיה.

היי אלון
אני עוד יושבת במטוס לקראת יציאה ממנו אחרי טיסה מסלובקיה לארץ.
על אף החששות ממזג האוויר (בהלוך ובחזור), ופחד מאורך הטיסה (4 שעות ארוכות), הטיסות עברו ברוגע יחסי.
חששתי מאוד!!! כולל כל התופעות המוכרות.
אבל העזרה שלך לפני, ותוך כדי באפליקציה עזרו לי להרגע, ולהבין שאני בטוחה.

יש לי עוד עבודה לעשות על עצמי אבל אני שמחה שבחרתי לקחת חלק בתכנית שלך, ואין לי ספק שבלעדיה הכל היה נראה אחרת.
המון תודה!!! נטע

פחדים מובילים לחרדות טיסה

(מפיה של רונית, ילידת אילת) כמי שגדלה באילת ונסעה רבות הלוך ושוב ל"צפון" כפי שקוראים אילתים לכל מה שצפונית מאילת :-), נסענו פעמים רבות במכונית של אבא. הנסיעה היתה חוויה. אבל למה מכונית ולא טיסה? זוכרת את הבריזה שנשבה מהחלון הפתוח ואת הנופים הפתוחים לרווחה בערבה בואכה ים המלח, בו עצרנו ל"כבד קצוץ" באחד המלונות. החוויה היתה נהדרת אולם לימים נודעה לי הסיבה. אמא שלא עולה במדרגות נעות ולא נכנסת למעליות. זו הסיבה. אמא שיש לה חרדות טיסה ובעקבותיה אנחנו, כל המשפחה, נוסעים שעות וצופים בנוף. כיום, אני לא בטוחה אם ילדים מעוניינים בנסיעה ארוכה והורים בכלל. היום "אין זמן". היום אני מבינה למה אבא היה טס לבד לפגישות בצפון ואמא נהנתה יותר לארח מאשר לנסוע ולהתארח. את רוב החגים חגגנו באילת. אירועים ושמחות. נחשו. אילת. לא שלא שמחו לבקר אותנו ולא שלא נהננו לארח ואני זוכרת יום שבו ישבו 40 אורחים בחצר ביום רגיל ואני מגישה קפה. אבל יכול היה להיות אחרת. אמא ממרום גילה, כבר לא גרה באילת והיום אני מבינה שיש לה חרדת טיסה, חרדה שלא עלתה מעולם בשיחה. למה היא לא "קופצת" לגיחה באילת כמו שאנחנו נוהגים לעשות לפרקים. לטוס לאילת ולראות את המפרץ וההרים סביבו מגיח לפתע ולהרגיש שהגעת הביתה. בטוחה שאלון יכול לעזור לאמא להתגבר על חרדת הטיסה שעולה בה רק מהמחשבה להגיע לעיר שהיתה רוב שנות חייה הבית שלה 🙂

אלו שבוחרים להתמודד עם חרדת הטיסה הם בעיני אמיצים

כי זה לא חוכמה לעשות דבר אם אתה לא חרד ממנו, והחרדה, כמו שאני תמיד טוען, כשלעצמה היא רגש חשוב מאד שאפשר לחיות איתו ואפשר גם לנצח אותו.

אז..

בין אם אתם חרדים מטיסה כתוצאה מחוויה קשה שעברתם, או שאתם סובלים מאיזשהי חרדה אחרת, חשוב לזכור: אפשר לנצח את חרדת הטיסה וחבל לבזבז אף יום החרדה המיותרת הזו. היום כל התכנית נמצאת באפליקציה – פרטים וקישור להורדה כאן

https://bit.ly/3w0OLff