30/7/2018 - מתחילים
שלום ניבהדובי עופר הפנה אותי אליך, בעניין פחד טיסה.מתי מתאים לך לשוחח בטלפון?
בעקבות ההודעה הזו שוחחתי עם ניבה ולמדתי על תומר. לשנינו לא היה ברור מה בדיוק אוכל לעשות אבל מכיוון שיישרנו קו לגבי מה אני יכול לתת ומה לא - החלטנו לצאת לדרך.
הבנתי שתומר אוטיסט בתפקוד נמוך, מבין אבל לא מדבר. הוא מצליח לייצר תקשורת מוגבלת באמצעות הקלדה ולעיתים גם מילים בודדות כמו "כן" ו"לא".
סיכמנו שנעשה צעד אחד בכל פעם ונראה מה התגובה.
קבענו פגישה ראשונה, לצורך היכרות.
17/8/2018 - פגישה ראשונה, היכרות
ניבה: תומר התעורר רק בעשר וחצי! מאד לא אופייני... כנראה מרוב התרגשות נרדם מאד מאוחר אתמול... קם רגוע נינוח ומחייך :)
גם אני התרגשתי. מעולם לא נפגשתי עם אוטיסט, ובטח לא כמי שבא עם תפקיד לעזור לו.
המפגש הראשון היה טוב, בעיקר כי ניבה הכינה אותי להתנהגויות השונות. הרביתי במגע, סיפרתי לו על עצמי וניסיתי להבין האם אני יוצר קשר. חיפשתי נקודות חדירה, וראיתי שסרטוני יוטיוב שלי לוכדים את תשומת ליבו.
הוא רצה לראות אותם שוב ושוב, עד שהצבנו גבול.
לא הייתי בטוח אם נוצר איזשהו קשר.
בסוף הפגישה שאלתי את תומר אם הוא רוצה שניפגש שוב, הוא אמר "כן" - המילה היחידה שהוציא מפיו בפגישה.
הי אלון, תודה רבה על הפגישה. היה מעולה . תומר הגיב מעל ומעבר למצופה :)אדבר אתך יותר מאוחר.
בשיחה שיתפה אותי ניבה בתחושה הטובה שלהם בעקבות השיחה. מבחינתם הסימן הטוב ביותר היה שכאשר שאלתי אותו האם הוא רוצה להיפגש שוב, תומר לא רק חייך אלא אמר "כן". בדרך כלל הוא נמנע מלדבר ממש עם זרים.
שלחתי לניבה כמה סרטוני יוטיוב של טיסה כדי להראות לתומר, לקראת פגישתנו הבאה.
דובי העלה רעיון מצויין - לבקר בשדה תעופה ולהגיע למטוס ללא טיסה. ניבה התלהבה וגם לי זה נראה רעיון מאד מוצלח, סיכמנו שנעשה את זה אחרי הפגישה השניה.
19/8/2018 - פגישה שניה, שיחה על טיסה
פגישה לא ארוכה ובה דיברתי על הטיסה, על הבטיחות, על תקציר הנושאים שאני מדבר בסדנא.
תומר לא יצר קשר עין ולגמרי לא היה לי ברור האם הוא בכלל איתי.
ההכנה של ההורים עזרה. חזרתי והזכרתי לעצמי שאני פשוט לא יודע מה הוא קולט. אבל בהחלט נראה שהוא יותר מתעניין באוכל, שתיה, פיפי, האייפד שלי וממש לא נמצא איתי בהסברים.
הייתי מתוסכל. זה השלב שבו הבנתי שזה לא יהיה קצר. מצפה לנו דרך, וזה לא יהיה פשוט.
וגם - הדיבורים לא ממש עובדים.
הרעיון של דובי לבקר בטרמינל נראה הרבה יותר בכיוון. די לקשקש...
24/8/18
ניבה: שוחחתי עם תומר כעת באייפד והסכים לשלוח לך את השיחה לשניכם :)
שלחתי. צברי האותיות הלא ברורים נובעים מהתרגשות שלו..
לנסות להשיג את המייל ההוא...
25/8/2018 - ביקור בטרמינל
זה היה נראה טוב מאד!
אני הייתי במדים, הקדמתי יציאה לקראת טיסה ללרנקה, ונפגשנו בטרמינל. דובי כמובן ארגן הכל והמנהלות זרמו במהירות.
התקדמנו מהר, תומר נראה נלהב ושמח.
ירון אפילו לחש לי שיש לו גם דפ"א של לקנות כרטיסים מעכשיו לעכשיו ולטוס...
עד שהגענו לשרוול.
שם נתקענו ובמשך זמן רב תומר לא הסכים להתקדם. היה נראה שהוא ממש בחרדה מהמסדרון הארוך.
ניבה ניסתה להיכנס קודם, ותומר נכנס עד אליה כדי למשוך אותה מאיזור הסכנה..
בסוף החלטנו לוותר.
אז העליתי רעיון: מכיוון שאני הולך לטוס עכשיו, והמטוס יחנה בעמדה ללא שרוול, הם יכולים לנסוע מסביב ולהגיע למטוס שלי.
ניסינו, אבל תומר לא הסכים לצאת מהמכונית.
כשנחתתי בלרנקה קיבלתי את ההודעה הזו:
אלון היקר. תודה על הסרטון ועל כל ההשקעה היום 😘🌹אנחנו גאים בתומר על שהצליח להגיע היום עד השרוול ובטוחים שבהמשך יגיע גם למטוס ויטוס. לא מוותרים!בינתיים טיסה נעימה!
שיתפתי את ניבה בתחושות שלי:
תיכף אצא מלרנקה הביתה.תודה על ההודעה, נשארתי עם רגשות מעורבים, יתכן שציפיתי ליותר מדי…נהיה בקשר מחר-מחרתייםלילה טוב.
אל תרגיש רע. גם אנחנו קיווינו מאד והאמנו שתומר יצליח הפעם, כי כל כך רוצה לטוס..אבל החרדה כנראה חזקה מהרצון לטוס. אפילו נתתי לו כשהגענו לשדה חצי כדור פנרגן שמרגיע וקצת מרדים. שלשום זה הפיל אותו.. נרדם אחרי שעה וחצי.. היום זה לא הזיז לו..נצטרך לחשוב איך לעזור לו להתגבר על החרדה. כנראה שפנייה לקוגניציה ומתן המידע - לא מספיקים..אדבר עם יעל בהמשך השבוע ואחשוב גם איתה. נראה לי שסימולטור של מטוס נוסעים יכול לסייע..אל תדאג, תומר בטוח יטוס. נמצא את הדרך. אנחנו לא נוותר :)נהיה בקשר.טיסה נעימה הביתה.לילה טוב.
ניבה,
היו לי תחושות מעורבות.מצד אחד נסחפתי בתחושת האופוריה, שהנה - זה ממש קורה, ומול זה מפח הנפש של לראות את תומר מבוהל ונעול, כשלאף אחד אין גישה אליו.מה שעוד היה נוכח עבורי באופן חזק מאד זו התפעלות מתעצומות הנפש שלכם. אתם שם כבר 20 שנה ועבורי זו הייתה חוויה מסוג אחר לראות איך אתם שם בשבילו. אני בטוח שאתם שומעים את זה מכל עבר, ובטוח שזה קשה מנשוא, ועבורי זו הייתה התבוננות מעצימה.אחרי שחשבתי שוב על כל האירוע של אתמול נראה לי שאפשר לבודד את הנקודה שבה הכל נתקע - השרוול.יש לי שני כיוונים:1. לידד אותו עם השרוול באמצעות סרטונים (אני אנסה לערוך משהו) ואולי באמצעות איזו סימולציה, אין לי בשלב זה רעיון.2. לחפש טיסה שלא תחייב אותו לעבור בשרוול. משהו כמו אילת, או חלק גדול מהאיים היווניים.אנחנו מוכרחים להצליח. בשבילו, ובשבילכם.
... תודה על המלים החמות. אכן לא פשוט להיות הורה לילד אוטיסט (לא סתם כתבתי ילד, כי אוטיסט נשאר תמיד ילד במובנים רבים). אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, כמו כל הורה בשביל הילד שלו,רק שזה כמו מרתון אינסופי... ומתיש לעתים...
בעניין הטיסה- ננסה שוב לשאול את תומר. לדעתי המחסום הוא לא השרוול אלא המטוס עצמו שבקצה השרוול... בעבר גם לא רצה לעלות במדרגות...לכן אולי סימולטור יעזור.צריך לחשוב עוד ולנסות לעבד אתו את הנושא עוד.
תודה לך על כל ההתגייסות והנכונות לסייע. הודיתי כמובן גם לדובי.
אכן. אנחנו מוכרחים להצליח. ונצליח. 😊
30/8/2019 מחפשים כיוון להמשך
ניבה כותבת לדובי ולי:
התייעצנו גם עם יעל. גם לדעתה השלב הבא צריך להיות סימולטור, שבו יחווה את המטוס מבפנים. עדיף כמובן של מטוס נוסעים, שזה הכי קרוב למציאות שיחווה בטיסה, אבל גם חשיפה לסימולטור של תא טייס יכולה לתרום. במקביל ננסה שוב לשוחח אתו עם יעל ובלעדיה, ולנסות להבין ממה חושש בדיוק, אם יכול להסביר. ובמקביל ננסה גם לחשוף אותו למקומות שונים וסיטואציות שונות בהם המשטח לא יציב/גבוה...מקווים ומאמינים שהשילוב הזה בסוף יצליח..🙏🏼
אני מעלה אופציה שלא מוצאת חן אפילו בעיני: סימולטור בשיבא, ודובי כמובן עולה עם הרעיון הפשוט והמבריק - מתקן אימון דיילים באל על.
שיחה עם ראש אגף הדרכה, שמאשר את הנושא בתנאי שמדובר בהתנדבות. סיכמנו.
20/9/2019 ביקור במדמה תא נוסעים באל על
בעליה במדרגות תומר נעצר מספר פעמים. ראיתי איך הוא נקרע בין הסקרנות והרצון לבין הפחד...
אחרי השתהות קצרה תומר נכנס בזהירות רבה למתקן ובחן אותו. הכורסה הראשונה שבה הסכים להתיישב הייתה של מחלקה ראשונה. אין ספק שהוא יודע מה טוב:
תומר במחלקה הראשונה
בהמשך פיתינו אותו להכנס למושב מחלקת תיירים, ואפילו נחגרנו וראינו יחד באייפד את סרט הבטיחות
https://youtu.be/bQaY4hHEwdg
דובי, שלא השתתף בביקור אבל ראה את הצילומים כותב: מדהים! מה השלב הבא? לדעתי מטוס אמיתי בלי שרוול…
7/12/2018
אנחנו מחליטים שנעשה ביקור במטוס חונה, כדי לעלות אליו ללא שרוול.
עובר זמן של ניסיונות תיאום, מזג אוויר שדוחה כמה אופציות, ובינתיים ניבה כותבת:
משתפת אתכם במחשבות שלנו..תומר מאד לא רגוע בימים האחרונים, לא ברור למה.מצד אחד, רצינו לנצל את חופשת חנוכה לביקור במטוס. מצד שני, התחושה היא שכרגע תומר לא במיטבו, וזה כנראה לא הטיימינג הנכון..הוא באי שקט, סף תסכול נמוך, ונראה כרגע שהסיכויים להצליח בביקור במטוס, נמוכים ..לצערנו, נראה שעדיף לדחות את הביקור.מצטערים שאנחנו "משגעים" אתכם. אבל רוצים למכסם את סיכויי ההצלחה כשנגיע לביקור במטוס. אפשר טנטטיבית לקבוע לשבת ה 22/12 ולהיות בקשר לקראת תאריך זה. סליחה תודה וחג אורים שמח! 😘
29/12/2018 - ביקור במטוס (1)
יש סימנים לגשם, קצת התלבטויות אבל דובי ואני דוחפים להיפגש.
[one_half_last]
הגשם קצת מציק אבל הוא לא באמת הבעיה. תומר נרתע מאד מהמטוסים, למרות שהאיזור כולו שקט מאד ויש לנו מטוס לעצמנו.
עושים לא מעט ניסיונות התקרבות, והשיא הוא הגעה לראש הסולם.
ניסיונות פיתוי שונים עם אוכל, כניסה שלנו למטוס וקריאה מבפנים, לא עובדים, אבל אנחנו מתנחמים שהתקדמנו במשהו.
[/one_half_last]
https://youtu.be/OK23V4LRbkI
דובי ואלון היקרים ❤אנחנו לא מתייאשים. מקווים שאתם לא.. ;)אנחנו מסתכלים על חצי הכוס המלאה וגאים מאד בתומר על הצעדים הענקיים שהוא עושה!תודה ענקית 🙏🏼 על כל השקעת הזמן והמאמץ שלכם בתהליך, ובעיקר על האכפתיות, הסבלנות והאמונה. אוהבים אתכם!
...
אם אפשרי מבחינתכם, מציעה שכדי לשמור על המומנטום.. ננסה לתאם את הביקור הבא במטוס יחסית בקרוב- כלומר באחת השבתות הבאות (מבחינתנו כל שבת פרט לשבת הבאה שאנחנו בטיול).תודה 😘🙏🏼
2/2/2019 ביקור במטוס (2)
שוב כמה ניסיונות תיאום, ולבסוף מתכנסים למועד מתאים.
לקראת הביקור אני מבקש מניבה וירון להראות לתומר את הסרטון שהכנו בפעם הקודמת:
https://youtu.be/ZStJUh4iS3w
ניבה מעדכנת אחרי הביקור:
היום תומר עשה עוד צעד קטן פנימה למטוס - צעד גדול עבורו !עדיין לא נכנס לאזור המושבים.. זה האתגר הבא...תודה רבה לכם אלון ודובי היקרים על הסבלנות הרבה, לצעוד אתנו, בקצב של תומר, אל היעד הנכסף!...❤🙏🏼
ובאמת, להרף עין קצר תומר הצליח להיכנס למטוס.
זה לקח לא מעט זמן ודחיפה כמו בסרטון הזה:
https://youtu.be/6UnZipbWVNY
אבל בשלב מסויים תומר נכנס למבואה, ודי מיד יצא החוצה.
שניה לפני...
זה כבר הספיק לנו כדי לשבח אותו מאד ולעשות תמונת ניצחון:
תמונת ניצחון
דובי (שוב) מגיע עם רעיון מצויין - ביקור בסימולטור טיסה. מתחילים לבדוק אפשרויות אבל מתאמים שוב ביקור במטוס
9/3/2019 ביקור במטוס (3)
תומר מגיע לא רגוע. התחושה שלי לא טובה, אבל כמובן מתחילים בתהליך.
תומר ממש לא משתף פעולה, לפחות זו התחושה שלי. הוא עולה קצת ויורד, מגיע עד לפתח כמעט ונסוג.
אני יושב בפנים ומנסה לקרוא לו לשבת לידי, נראה שאולי... אבל לא.
אנחנו נסוגים לכיוון המכונית.
עובד אל-על ניגש אלינו ומציע שנביא את תומר לראות מגלשה פתוחה, אחרת מציעה שניקח אותו לכבאית שעומדת ליד הרחבה.
הם מלאי רצון טוב, אבל כל זה לא יעזור.
זו הפעם הראשונה שאני רואה את תומר בוכה. בקול גדול, בכעס, בתסכול... זה שובר את הלב.
ברור שהוא מתוסכל ולכוד בתוך הפחד שלו, ואני כל כך רוצה לחדור לראש שלו ולהבין מה העניין שם.
בוקר טוב אלון - עם זה ניבה וירון מתמודדים 20 שנה.
אבל בתוך הבכי והאכזבה ירון מציין נתון חשוב: תומר עלה עד המטוס חמש פעמים היום, בכל פעם לבד. לא נכנס - אבל עלה.
ניבה מסכמת:
תומר מאד רצה להצליח היום להכנס ולשבת במטוס, אבל היה חרד מאד.. למרות זאת הוא הצליח לעלות ולרדת מס פעמים במדרגות המטוס, ואף נכנס לרגע.. בסוף מחא לעצמו כפיים, כשאמרנו לו שאנחנו מבינים אותו וגאים בו , ונתן חיבוק לאלון 🤗 (גם מיוזמתו!)
יום שישי 5/4/2019
נפגשנו בסימולטור בהרצליה, לא היה לנו מושג למה לצפות.
ניבה וירון נתנו לתומר כדור הרגעה, והוא היה אכן יחסית רגוע.
הכניסה לסימולטור הייתה יחסית חלקה, אבל לקח לתומר זמן להשתכנע לשבת בפנים.
כך כתבה ניבה לפסיכולוגית אחרי המפגש:
חוזרים עכשיו מהסימולטור.
היה מוצלח מאד!
תחילה תומר חשש אפילו לשבת בכסא הטייס.. אבל אח"כ ישב. תחילה לא הסכים לקרב את הכסא להגאים... אחכ הסכים.. אלון לאט לאט "המריא והטיס" את המטוס... תומר חשש ורצה לקום אך בהדרגה התרגל... הסתכל בעניין "החוצה על הנוף המתחלף"... אלון "המריא ונחת" 3 פעמים...
תומר היה פחות ופחות חרד (אם כי נזקק לתזכורות שזה רק משחק ולא באמת טיסה..), ולקראת הסוף אפילו שם יד על ההגה ועזר להנחית את המטוס :) יצא בחיוך... וסימן שרוצה עוד, אבל הזמן נגמר.. אלון שאל אם נהנה וירצה עוד פעם, תומר הנהן :)))
אלון אמר לו שמחר ניפגש שוב בשדה התעופה ויוכל להראות לו את ההגאים והשעונים במטוס אמיתי, גם שם בלי לטוס. שאל את תומר אם ירצה ותומר הנהן..
אח"כ עשינו סיבוב ליד המטוסים הקלים שחונים מאחורי ביהס לטיסה שבו היה הסימולטור. תומר חייך והסתכל אבל לא התקרב ממש קרוב..
בדרך חזרה הביתה, אמרתי לו כפי שהצעת במייל, שיהיו עוד שתי הזדמנויות לבקר במטוס, עד הטיסה שלנו בסוף החודש - עוד 3 שבועות, שזה מחר ובשבת הבאה, ושחייב להצליח לפחות באחת מהן להכנס ולשבת במטוס.. הקשיב.
מיד כשנכנסנו הביתה, אמרתי לעמית ושירה בשמחה שתומר הצליח לטוס בסימולטור!. הם שמחו מאד, בירכו אותו , אמרו שהם גאים בו ו"כל הכבוד!"
הוא חייך ושמח :))
מחר תומר יצליח לעלות על המטוס ויישב בו !!!!!!
כן, זו גם התחושה שלי. אנחנו מתקדמים בכל פעם בצעד קטן, ובעצם אין לנו נסיגות משמעותיות.
הבעיה היא שהזמן קצת דוחק, כי הם מתכננים טיסה בסוף החודש.
אפשר בלעדיו, אבל - יש סיכוי להצליח.
בסוף האימון תומר ישב עם ידיים על ההגה והנחית את המטוס (נו, טוב, עזרתי קצת...)
ואולי הכי חשוב - הוא יצא בהרגשה של רצון לעוד. אני לא יכול להיות בטוח, אבל זו ממש הרגשתי.
[one_half_last]
[/one_half_last]
סרטון של כל האימון:
https://www.youtube.com/watch?v=j-sbKHpprwU&feature=youtu.be
6/4/2019 ביקור במטוס (4)
עוד מהדרך סימסה לי ניבה:
דרך אגב, תומר קצת "מסטול" מהתרופה.. (נתתי בסוף אותו מינון כמו אתמול)
בסך הכל ההתלבטות היא בין הפגת הפחדים לבין הרצון שתומר יוכל לקום, ללכת, לעלות למטוס.
למרות ההכרזה של ניבה מאתמול שהיום תומר יכנס למטוס, לא הרגשתי אופטימיות רבה.
באיזור החניה של אל על לא היו מטוסים זמינים ויצאנו לשטח הפתוח.
כאן היה כבר יותר רעש ותנועה של מטוסים, אוטובוסים, רכבות של עגלות מזוודות, ממש לא התפאורה המתאימה לפריצת דרך.
ולא פרצנו.
אפשר להגיד שחזרנו אחורה כמה צעדים. תומר היה נעול, תקיף מאד ולא הסכים לעשות שום צעד אמיתי. ניסינו את כל הדרכים, כולל ישיבה שלנו על המדרגות, שגרמה לתומר להתקרב כדי למשוך את ההורים החוצה מאיזור המדרגות. חיבוקים, פיתויים - שום דבר.
ועוד שבועיים מועד הטיסה...
אלון היקר ❤תודה על ההבנה, הרצון העז והמאמץ לעזור, ההשקעה והסבלנות אין קץ..🙏🏼עם כל התסכול והאכזבה שלנו, אנחנו יודעים שתומר מתוסכל ומאוכזב עוד יותר... שהחרדה משתלטת עליו..☹מקווה מאד שנצליח בשבוע הבא 🙏🏼🙏🏼🙏🏼🙏🏼🙏🏼בינתיים המשך שבת נעימה ושבוע נעים
20/4/19 פסח, ניבה כותבת
משתפת אתכם בתגובה המרגשת של תומר... :לפני מס ימים, אחרי שירון ואני הבנו שלצערנו לא יוכל לטוס אתנו הפעם, ישבנו לדבר אתו על הטיסה שלנו. אמרנו לו שעשה כברת דרך מאד משמעותית מבחינתו בהתרגלות למטוס, אך עדיין לא מצליח להכנס ולשבת במטוס, ושאנו חושבים שיתקשה לטוס בשבוע הבא כפי שתכננו.. כתב "אני רוצה שתטוסו בלעדיי.. אני רוצה שתהנו.. אני אוהב את שירה ועמית.."כשאמרנו לו שאנחנו כולנו לא מוותרים ונמשיך לנסות אתו עד שיצליח לטוס, כתב "יותר חשוב שתהנו"... בכיתי..איזה ילד מדהים יש לנו! 😍 איזה בגרות ורגישות לאחר...
שלא יהיו אי הבנות- הוא לא מוותר על הרצון לטוס, וכמובן גם אנחנו לא. אבל המודעות שלו לקושי שלו והיכולת שלו לפרגן, למרות האכזבה שלו שאינו מצליח כרגע לטוס- מדהימות..אני מאמינה שגם חש הקלה מסוימת כרגע, כי עדיין מאד חרד לטוס. אבל אנחנו בטוחים שהוא יתגבר בהמשך.כשתומר רוצה משהו- הוא בסוף משיג אותו. המוטיבציה שלו תמיד דוחפת אותו קדימה.הוא עוד יטוס 🛫 וכולנו נחגוג יחד את ההצלחה שלו! 💕














