הנמכה ונחיתה בטיסה

כמה דברים ש(אולי) לא ידעתם על ההנמכה ואחריה נחיתה במטוס נוסעים.

מתי מתחילים הנמכה לקראת נחיתה?

במטוס המשייט בגובה של כשנים עשר קילומטר, או שלושים ושישה אלף רגל, מתחיל תהליך ההנמכה לקראת נחיתה כחצי שעה לפני נגיעת הגלגלים. בטיסה לארץ מן הים, ההנמכה מתחילה מול קפריסין. אפשר לשמוע את ירידת רעש המנועים, לחוש את הקטנת הדחף, ובעיקר להרגיש שגוף המטוס נוטה מעט קדימה, לכיוון מטה. שינוי הזוית הוא קטן מאד, מעלות בודדות – אבל מורגש.

נחיתה- מה קורה?

משלב זה ואילך המטוס בעיקר דואה, וכמעט לא משתמש בכח מנועיו. זוהי הדרך החסכונית ביותר, מהיבט צריכת הדלק, להשלים קטע טיסה זה. המטוס דואה כמאתיים קילומטר.

אלו בתא הנוסעים שאינם מכירים את השלב הזה בטיסה עלולים לפחד מהשתררות השקט היחסי של המנועים, ביחד עם תחושת הנמכה. אין מה לפחד – זהו שלב נוסף בטיסה, שקט, רגוע ומבשר את סיום הטיסה והגעה ליעדנו. ואם כן חווית פחד טיסה – יש פתרון.
רוצים לדעת בערך לאיזה מרחק ידאה המטוס, בהתאם לגובה הטיסה? הכפילו את רום הטיסה באלפי רגל פי-3. התוצאה היא מרחק הדאייה במייל ימי (רגל זה בערך 30 סנטימטר, ומייל ימי זה בערך 1.8 קילומטר). דוגמא: מגובה 36,000 רגל המטוס ידאה כ 108 מייל ימי (36×3=108) שהם קרוב ל- 200 קילומטר. די מרשים…

שלבים בהנמכה לקראת נחיתה

במהלך ההנמכה, בחציית גובה עשרת אלפים רגל (כשלושה קילומטר) קורים כמה דברים: הדיילים מקבלים איתות מתא הטייס, וזה סימן שנותרו כעשר דקות עד נחיתה. מידע זה חשוב להם כדי להשלים את ההכנות לנחיתה, לשבת ולהיחגר.
למעט מקרים חריגים, המטוס יאט את מהירות טיסתו בהנמכה מתחת לגובה 10,000 רגל. להאטה זו שתי מטרות עיקריות: האחת, להקטין את הרעש שעושה המטוס לטובת איכות חיי התושבים, והשניה – לשיפור ההגנה מציפורים (ועל זה כתבתי מאמר נפרד)

נחיתה – מה קורה?

רוב מטוסי הנוסעים נוגעים בקרקע במהירות של כ 150 קשר, שזה כ-270 קמ״ש (די דומה למהירות הניתוק מהקרקע בהמראה)
אחרי הנגיעה בקרקע מופעלים באופן אוטומטי הבלמים שעל הגלגלים. עוצמת הבלימה מוגדרת על ידי הטייסים, אשר יכולים להתערב בכל שלב ולבלום את המטוס באמצעות הדוושות. הבלימה האוטומטית גם חוסכת במרחק נחיתה, שכן היא מתחילה ברגע הנגיעה בקרקע, וגם מדוייקת ומאפשרת שימוש מדוד בבלמים.

לשיפור יכולת ההאטה, בעיקר במסלולים חלקים או בסביבה מושלגת, אפשר להשתמש בהפיכת דחף המנועים. זו טכניקה יעילה, אבל לא נדרשת בנחיתה על מסלול ארוך ויבש.

רוב מטוסי הנוסעים יכולים מצויידים במערכת טייס אוטומטי שמאפשרת נחיתה ללא התערבות הטייסים, אבל בפיקוח צמוד מאד שלהם. ועל מערכת הטייס האוטומטי, במאמר אחר.

נחתנו וכאן זה נגמר?

בדרך כלל כן, אבל לפעמים – לא.

יש לי כמובן מה להגיד גם על ״הליכה סביב״ שהוא התמרון של הפסקת תהליך הנחיתה לצורך ביצוע תהליך נוסף, אבל זה – במאמר אחר שכתבתי כאן.
בתכנית לטוס ללא פחד אנחנו לומדים הרבה על עולם הטיסה שכן ידע הוא כוח.